הליך 'פינוי בינוי' משמעותו שיפור והתאמה של שטח עירוני, על ידי הריסת הבניינים הישנים ובניית בנייני מגורים חדשים במקומם. הליך 'פינוי בינוי' הוכרז לראשונה על ידי משרד השיכון ב1998 כחלק ממדיניות של התחדשות עירונית, שיפור איכות החיים של התושבים ושדרוג התשתיות באזורים ותיקים ברחבי הארץ.

בישראל קיימים שלושה מסלולים אפשריים:

– מסלול רשויות מקומיות:

הרשות המקומית יוזמת את פרויקט ההתחדשות העירונית, משרד הבינוי והשיכון רשאי להכריז על שטח כעל מתחם פינוי בינוי באמצעות צו הכרזה, שתוקפו הוא עד שש שנים, אלא אם כן תוארך ההכרזה. הרשות המקומית מתכננת ומאשרת. הדיירים ו/או היזמים מוציאים את התוכנית לפועל.

– מסלול מיסוי:

מסלול מיסוי פועל מתוקף חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה). מטרתו לתמרץ תהליכים של התחדשות עירונית המתבצעים בכוחות השוק הפרטי בלבד. במסגרת מסלול זה רשאים יזמים או בעלי הנכסים לפנות לוועדה להתחדשות עירונית, ולבקש כי תמליץ לממשלה להכריז על מתחם כמתחם פינוי-בינוי. הכרזת הממשלה מקנה הטבות במס שבח, במס רכישה ובמס ערך מוסף לדיירים המפונים. בנוסף היא מאפשרת את דחיית המועד הקובע את חבות המס. רוב הפרויקטים בישראל נערכים במסלול זה.

– מסלול תמ"א 38:

תמ"א 38 איננה חלק מהליך של 'פינוי בינוי' אלא מהווה אפשרות אחרת ומשלימה. זהו שמה של תכנית מתאר המציבה אפשרות נוספת לבעלי דירות ותיקות לקבל דירה חדשה ומשיפור איכות חייהם. התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, אושרה במאי 2005 ועודכנה ב-2010. לפי התוכנית ניתן להרוס מבנים אשר מהנדס קבע שיש צורך בחיזוקם, ולהקים תחתם מבנים חדשים לפי זכויות הבנייה הישנות, בתוספת לזכויות שהוקנו מתוקף התמ"א. קווי הבניין של המבנה החדש לא יחרגו מקווי הבניין, לפי התוכניות המפורטות במקום.